פוסט ראשון! או - למה בכלל לפתוח בלוג
סקירת "אודות" קצרה
היי לכם שם ברחבי המרשתת!
קצת מוזר לכתוב בלוג לקורא/ת שעדיין לא כאן. תחושה מוזרה שדומה לכתיבת מכתב ללא נמען, ובכל זאת - בשביל זה התכנסנו כאן היום :)
אז ברוכים הבאים לבלוג האישי שלי - “מחשבות לעצמי”, על שם הכינוי שזכו לו יומניו האישיים של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס כאשר יצאו לאור כספר. שם קצת יומרני, אני מודה (שכן, אני רחוק מאוד מלהיות קיסר רומי), אבל בדומה לכתביו של אורליוס, אני מעוניין לזכור שהבלוג הזה מיועד בראש ובראשונה עבורי - כי אני רוצה לכתוב, ובשאיפה, אתם תהנו גם לקרוא.
אז על מה נדבר?
בגדול, על המורכבות המדהימה של כל כך הרבה תחומים, וליתר דיוק - כלכלה, קריפטו, טכנולוגיה, מדע (בפרט ביולוגיה) והחיים עצמם.
אולי זה גם הזמן הנכון שנערוך היכרות: אני לא “מספר יודע כל”, בסגנון התנ”ך או דרמה בלשית. אני בסה”כ בן 22 מראשל”צ, סטודנט לתואר ראשון דו חוגי (כלכלה-ביולוגיה) באוניברסיטה הפתוחה שעתיד לעבור ללמוד באוניבריסטה העברית או ברייכמן (עדיין לא החלטתי). אני עובד כאנליסט בסטארט-אפ קריפטו בשם oinc, אני חייל בודד משוחרר - ועד כאן הפרטים “המשעממים” על קורות החיים הפורמליים שלי.
הפרט היותר מעניין שאני אוהב לספר על עצמי הוא שאני ממש אוהב ללמוד, לחשוב ולהבין. למשל, בגיל 6 הייתה לי מורה למדעים בשם שולה שסיפרה לי מהן בקטריות (טוב, היא לא בדיוק סיפרה את זה ככה - אחרי הכל, זה היה בכיתה א’. יותר נכון לומר שהיא סיפרה לנו בכיתה שהיא גידלה נקודות על צלוחית קטנה ואז ראתה שהן מתרבות. בגיל 6 זה די היה mind blowing עבורי, אל תצחקו ;) ). ככה החלה התעניינות שלי בביולוגיה, שבהמשך גם נוסף לה קשר אישי יותר. סיפור קצת מצחיק, אבל עדיין, 16 שנים וזה נשאר.
סיפור דומה, אם כי מעצבן יותר קרה לי בתחומי הבנקאות (יועץ השקעות לעג לי בגיל 18 ועכשיו אני מרותק מכלכלה) ואילו טכנולוגיה ופוליטיקה עניינו אותי תמיד (אבל הדעה הפוליטית שלי כמובן השתנתה מאז גיל 15).
בקיצור, כמו שאמרתי, אני אוהב להבין דברים מורכבים - בדר”כ הם שלובים בכלכלה, לעיתים במדע ולפעמים גם בחיים.
אז למה לפתוח בלוג?
בכנות, יש כמה סיבות.
הראשונה והדי ברורה היא שהיא בא לי לכתוב. השתתפתי בכל מיני תוכניות העשרה בתיכון, אבל מאז אין לי “מקום משלי” לשתף בו. אני מקווה שהבלוג הזה יכול להיות המקום הזה.
השנייה היא, שאני חושב שהבלוג הזה יכול להיות שימושי ומעניין גם בעיניי אחרים - ולכן הוא פומבי, ולא יומן אישי למשל. חשוב גם לציין שבשונה מיומן, אני לא אספר פה את סיפור חיי או משהו בסגנון (טוב, אולי רק אם יהיו לי הערות מרתקות כמו זאת על שולה) אלא אתמקד בעיקר - שהוא הנושא אותו אסקור עצמו. אני רק השליח של המסר.
זה אולי עדיין נשמע קצת מעורפל, אבל אני מאמין שהפוסטים הבאים יבהירו יותר על אופי הבלוג.
עד כאן להיום,
תודה שקראתם :)
תודה שקראתם את הפוסט שלי היום ב”מחשבות לעצמי”!
אם עוד לא נרשמתם, אפשר להירשם כאן כדי לקבל כל פוסט חדש ישירות למייל:
אתם מוזמנים גם לעקוב אחריי בטוויטר, כאן.